הרהורים בעקבות מפגש הרמת כוסית לחג בבית מפלגת קדימה שבחדרה / נמרוד נוי
26/3/2010
אמש נכחתי במפגש חברים שהתקיים לרגל חג הפסח בבית קדימה שבחדרה. באולם נכחו כחמישים גמלאים בגילים מתקדמים מהעיר וסביבותיה. מאחורי שולחן הדוברים ישבו כשבעה חברי כנסת של קדימה וביניהם השרים לשעבר: רוני בראון, שאול מופז, גדעון עזרא ויעקוב אדרי, לשעבר ראש העיר המצליח של אור עקיבא השכנה. מלבד כמה אנשי בטחון צעירים ועוזריהם הפוליטיים של חבריי הכנסת שהיו במקום, באופן מיוחד בלטו בהעדרם פעילים מגילאי הביניים ובמיוחד מקרב הצעירים. כמו כן הוזמנו למפגש שני מרכזי המטות של העיר חיפה במפלגה ועו"ד אביטל דיכטר.
מצד אחד מאוד התפעלתי מיכולתו ומכוחו החיובי הטוב, והשפעתו המבורכת של ידידי היקר ראובן מוסט ראש המרחב, לרכז ולארח בנעימות ובסבר פנים יפות כל כך הרבה אנשים מתוך עירו ובנותיה, ולגרום לכך ששבעה חברי כנסת ושרים לשעבר יכבדוהו בנוכחותם. אך מאידך לא יכולתי שלא להרהר בליבי ולשאול את עצמי כמה שאלות חשובות עלינו. ונתחיל בכך שנאמר שעשייה חיובית כשלעצמה היא דבר טוב ומבורך. אך נדמה לי שהגיע העת שגם בנושא זה של עבודת השטח תיעשה איזושהי ראציונאליזציה בקרבנו, ונבחן באופן מושכל ומקצועי יותר היכן נכון וראוי יותר להשקיע את מאמצינו, וכיצד ובאיזה דרך ובאילו אופנים עלינו לעשות את הדברים.
באופן כללי, בהחלט יש להבטיח בימי שגרה תשתית ארגונית מינימלית של פעילי שטח שיתחזקו פעילות איכותית ביישוביהם, שבעת פקודה ולקראת בחירות, תוכל להתרוממם לכלל פלטפורמה ארגונית איכותית שתביא להישגים רבים למפלגה. זה בא גם לענות על הצורך של אנשים מקומיים לפעול ולהיות מעורבים במרכזי חייהם ואף לבנות את עצמם מתוכם אל שדרת המנהיגות המפלגתית והארצית בבוא העת.
חשוב שנבין שמעבר לתורת 'הארגזים' אין בפעילות המקומית כדי להביא להשגים מדהימים בקרב הציבור הרחב. השגים אלו יכולים להגיע רק מתוך פעולה איכותית וברמה גבוהה ביותר המנווטת מן המטה המרכזי של המפלגה וגופיה המרכזיים. דבר שכלל לא מתקיים היום בתוכנו. רק פעילות היודעת לתת תשובות הולמות לשאלות היסוד והאמת שלנו, לבנות סביבם סיפור שובה לב, ולנסח על פיהם מסר של שליחות מלכד ומגיס, יוכלו להביא את קדימה חזרה אל השלטון, כשבפיה בשורה חדשה לתושבי המדינה, ולא אחיזת עיניים וניצול ציני של חולשת המערכת הפוליטית. רק ככה נוכל להביא 'משאיות' של מתפקדים חדשים ורוב עם למפלגה. זהו כביש חוצה ישראל האמיתי דרכו תוכל קדימה לחזור לשלטון שלא על דרך זריעת אשליות בקרב הציבור.
את דברי הברכה לנוכחים נשאו אך ורק הפוליטיקאים. רובם קיצרו במילותיהם, ואת נאום הסיכום, שהיה קצת ארוך מקודמיו, נשא רוני בראון. לא היה כאן כל מקום לאיש מן הפעילים המרכזיים של המפלגה לומר את דברם. הריטואל החוזר הזה המחיש שוב ושוב את המציאות הקשה והבלתי נסבלת במפלגה, בה לחברים מן השורה נועד רק תפקיד אחד והוא להיות 'חמורים כפופיי גבות' עליהם רוכבים הפוליטיקאים בדרכם לכנסת ולממשלה. הפוליטיקאים הפליגו איש בשבחי רעהו, ובעיקר ניצלו את המצב הלא טוב אליו נקלע בנימין נתניהו כדי לתקוף את הליכוד ולרומם את קדימה. באוזן קצת יותר חדה וקצת יותר מקצועית ניתן היה להבחין בדבריי הפוליטיקאים את כל המימדים הלא טובים המלווים את הפוליטקה שלנו בארץ הזו בדור האחרון: (1) הסתת הציבור והדחתו במלל תפל ובלתי מושכל דיו; (2) בריחה מאחריותם להתמודד אם המצב הקשה אליו נקלעה המערכת הפוליטית בדורנו. מצב המייצר לנו הפסדים עצומים שהם כבר מזמן בעלי משמעות אסטרטגית הנוגעת לאושיות חיינו; (3) אי הבנתם הבסיסית את הצורך האקוטי שלנו במתן תשומת לב עליונה לדרכי התנהלותם של המערכת הפוליטית והשלטונית ומערכות חיינו הציבוריים כולם.
כאילו ולא אירע דבר במפלגה בזמן הקצר שחלף עלינו. כאילו שהמפלגה לא עברה כל זעזוע. הכל טוב. ובמיוחד בולטת הגאווה הממלאת אותם בכך שהם עסוקים מעל לראשם בעבודת הועדות בכנסת והליך החקיקה במשכן. התמונה המצטיירת היא שכל אחד מהם תפס לו איזו נישה לעסוק בה, ואף לא אחד מהם נותן את דעתו למידת האחריות הקולקטיבית הנדרשת ממנו לעמידה ביעדים ובממדדים הגלובליים של חיינו - "בעוד הסבתא מתאפרת והספינה כולה שוקעת". אז מה הועילו חכמים בתקנתם. אף כי ערב חג הוא ציפיתי לראות על פניהם של הפוליטיקאים קמטים של דאגה, ומידה רבה של תחושות פרנואידיות שצריכות ללוותם, לנוכח התוצאות הנוראיות של חיינו הפוליטיים וזרעי הפורענות שהם מפזרים על כל חלקה טובה בארצנו.
רק מתן תשובות הולמות ומושכלות ליסודותיה של המפלגה ולמרכיביה האסטרטגיים הם שיוציאונו ממצריים ומעבדות לחירות. שרוח של גדולה ותעוזה תאחז בנו, ויחד עם מקצוענות רבה בחיינו הפוליטיים והציבוריים ישאו אותנו כולנו הרחק הרחק קדימה. שנחצה את הים ונעמוד מול ההר, נקבל את התורה ונהפוך לעם.
חג חירות שמח
